בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) היא בלוטה קטנה בגודל של אפונה הממוקמת בבסיס המוח, והיא חלק מהמערכת האנדוקרינית, האחראית על ייצור הורמונים ספציפיים. יותרת המוח גם אחראית על שחרור הורמונים מבלוטות אחרות במערכת האנדוקרינית.
כאשר יש חשד לחריגות או הפרעות בבלוטת יותרת המוח, הדמיית תהודה מגנטית (MRI) היא הבדיקה המרכזית להערכה מפורטת של הבלוטה ולאבחון מדויק.
לביצוע מגוון בדיקות CT ו-MRI במקום אחד עם ציוד מתקדם – ניתן לקבוע תור בקלות.
מצבים רפואיים חריגים ביותרת המוח
הבעיות הקשורות לבלוטת יותרת המוח כוללות:
- אדנומות של בלוטת יותרת המוח – אדנומה היא גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח. האדנומה גדלה בדרך כלל באיטיות, אך אם היא גדלה יותר מדי, היא עלולה להפעיל לחץ על מבנים סמוכים ולגרום לתסמינים. אדנומות יכולה ללחוץ על עצב הראייה ולהוביל להפרעות ראייה (אובדן ראייה היקפית), לכאבי ראש, לחוסר איזון הורמונלי כתוצאה מעודף או מחסור בהורמוני יותרת המוח. במקרים נדירים, אדנומות גדולות של בלוטת יותרת המוח עלולות לדמם מבפנים.
- היפופיטואטריזם - מצב שבו יש חוסר בהורמון אחד, במספר הורמונים או בכל ההורמונים שמייצרת בלוטת יותרת המוח. חוסר זה בהורמונים, יכול להשפיע על אופן פעולת הגוף במובנים רבים, לרבות עיכוב בגדילה, לחץ דם , פגיעה ביכולת הרבייה, התסמינים תלויים באילו הורמונים חסרים.
אנשים הסובלים מהיפופיטואיטריזם, בדרך כלל צריכים ליטול תרופות למשך שארית חייהם. תרופות אלו מחליפות את ההורמונים החסרים, באופן שעוזר לשלוט בתסמינים. - היפרפיטויטריזם – מצב שבו בלוטת יותרת המוח מייצרת יותר מדיי מהורמון אחד או יותר. כך לדוגמא, כשהגוף משחרר רמות גבוהות של הורמון גדילה, העצמות והרקמות גדלות בצורה חריגה או מצב שבו יש גירוי יתר של בלוטת התריס, נגרמת פעילות יתר של הבלוטה. התסמינים תלויים באילו הורמונים מיוצרים במידה גבוהה.
- תסמונת סלה ריקה - תסמונת הסלה הריקה (ESS) היא מצב נדיר שבו בלוטת יותרת המוח הופכת שטוחה או מתכווצת. ברוב המקרים, התסמונת אינה גורמת לתסמינים ומגלים אותה במקרה בבדיקות הדמיה (כגון MRI או CT שבוצעו מסיבה אחרת. במקרים מסוימים, התסמונת עלולה לגרום לחוסר איזון הורמונלי, כאבי ראש ושינויים בראייה.
איך מאבחנים בעיות ביותרת המוח?
ההערכה הראשונית תכלול בדיקות דם. מכיוון שבלוטת יותרת המוח משחררת את ההורמונים ישירות לזרם הדם, ניתן למדוד ולנתח את רמותיהם המדויקות באמצעות בדיקה זו.
אם רמת ההורמונים אינה עומדת בנורמות הנדרשות, הרופא עשוי להזמין בדיקות הדמיה, כמו CT או בדיקת MRI, לבלוטת יותרת המוח.
במקרים רבים מומלץ לבצע MRI פרטי לצורך קיצור זמני המתנה ואבחון מדויק יותר.
חשיבותה של סריקת MRI בהערכת בלוטת יותרת המוח
MRI היא בדיקת הדמיה לא פולשנית, המתבססת על שימוש בשדות מגנטיים וגלי רדיו כדי לייצר תמונות מפורטות ברזולוציה גבוהה של רקמות רכות, לרבות בלוטת יותרת המוח, הממוקמת בבסיס המוח. גודלה הקטן של בלוטת יותרת המוח וקרבתה לעצבי הראייה ולהיפותלמוס, דורשים הדמיה מדויקת לאבחון אנומליות וגידולים קטנים, שלא ניתן לזהותם באמצעות טכנולוגיות הדמיה אחרות, כמו סריקת CT.
במקרים מסוימים, ניתן להזריק צבע ניגוד לווריד, כדי לשפר את הנראות של אזורים ספציפיים, במיוחד אם יש חשד לגידול בבלוטת יותרת המוח או לאנומליות אחרות.
באמצעות בדיקת MRI ניתן לזהות אדנומות (גידולים) ביותרת המוח, לרבות מחלת קושינג, הנגרמת כאשר אדנומה של בלוטת יותרת המוח מייצרת כמויות מוגזמות של הורמון שמוביל לרמות גבוהות של קורטיזול, לזהות ציסטות, דימומים, לאבחן חוסר איזון הורמונלי, לעקוב אחר שינויים בבלוטה לאורך זמן ולהעריך יעילות טיפול.
הכנה ל-MRI של יותרת המוח
- הסרת חפצי מתכת - ההכנה לבדיקה דורשת הסרת חפצי מתכת, כמו תכשיטים, משקפיים, פירסינג, מכשירים רפואיים מתכתיים, שתלים וכו'.
- צום - במקרים מסוימים, ייתכן שיידרש צום של כמה שעות לפני הבדיקה, במיוחד אם ייעשה שימוש בהזרקת חומר ניגוד.
- רגישויות ואלרגיות - אם נדרשת הדמיה עם חומר ניגוד, יוזרק חומר ניגוד (גדוליניום) לווריד. חשוב ליידע את הרופא לגבי רגישויות ואלרגיות או בעיות בכליות.
- קלסטרופוביה – הבדיקה מתבצעת בתוך סורק שצורתו כצורת גליל ארוך. אנשים הסובלים מפחד ממקומות סגורים, מומלץ שיידעו את הרופא המטפל, שעשוי לרשום להם תרופות הרגעה, וכן ליידע את הצוות הרפואי, שיוכל לסייע בטכניקות הרפיה.
כיצד מבוצעת MRI של בלוטת יותרת המוח?
במהלך הסריקה, הנבדק יתבקש לשכב על מיטת בדיקה, שתחליק לתוך סורק ה MRI. הסריקה עצמה אינה כואבת, אך חשוב מאוד להישאר בשקט מוחלט כדי להבטיח תמונות ברורות ומדויקות.
מאחר שמכשיר ה - MRI משמיע רעשי נקישה חזקים במהלך הבדיקה, הנבדק יקבל אטמי אוזניים או אוזניות, מבצע הבדיקה, ישהה במהלך כל הבדיקה בחדר הסמוך, אך יוכל להיות בקשר רציף עם הנבדק באמצעות אינטרקום ולצפות בו דרך חלון גדול.
לאחר הסריקה, בדרך כלל ניתן לחזור מיד לפעילות הרגילה. אם ניתן חומר ניגוד, מומלץ לשתות הרבה מים כדי לעזור לגוף לסלק את הצבע. תוצאות הבדיקה יישלחו לנבדק לאחר שרדיולוג יבחן את התמונות ויפענח אותן.
MRI יותרת המוח מאפשר אבחון מפורט ומדויק, והוא כלי הכרחי לקביעת הפרוגנוזה ותכנון הטיפול המיטבי במקרה של חשד לחריגה בבלוטת יותרת המוח.
למידע נוסף, קביעת תורים ושירותי הדמיה מתקדמים – בקרו ב־ BMC מדיקל סנטר
