בדיקת EMG

מהי בדיקת EMG ומה ההבדל בינה לבין בדיקת הולכה עצבית?

בדיקת EMG ובדיקת הולכה עצבית, הן שתי בדיקות אבחנתיות מתקדמות, המיועדות לבחון את תקינות השרירים ואת תפקוד העצבים השולטים בהם.
בדיקת EMG מתמקדת באותות החשמליים שהשריר מפיק בזמן מנוחה ובזמן מאמץ. במצב תקין, שריר בריא שנמצא במנוחה אינו אמור לשדר פעילות חשמלית כלל. לעומת זאת, שריר פגוע או כזה שאינו מקבל אספקה עצבית תקינה, יציג פעילות חשמלית חריגה גם כשהוא נח.
בדיקת הולכה עצבית, מודדת את מהירות האותות החשמליים ועוצמתם במערכת העצבית. כאשר עצב מסוים פגוע או לחוץ, האות החשמלי שיעבור דרכו יהיה איטי או חלש מהרגיל. 

אילו עצבים ושרירים נבדקים במסגרת הבדיקה?

הבדיקה כוללת תפקוד של שרירי השלד ומערכת העצבים ההיקפית, באזור הגפיים העליונות, בגפיים התחתונות, באזור הגב ובעמוד שדרה, באזור הפנים והצוואר.

מה הבדיקה יכולה ללמד על תפקוד מערכת העצבים והשרירים?

בדיקות EMG והולכה עצבית יכולות ללמד על סוגים רבים של הפרעות שרירים ועצבים. בדיקת EMG עוזרת לבדוק אם השרירים מגיבים נכון לאותות עצביים. ובדיקת הולכה עצבית מלמדת אודות נזק עצבי או מחלה.
הבדיקות יכולות ללמד על מיקום הבעיה ומקורה, האם הבעיה היא בעצב או בשריר; להצביע על המיקום המדויק שבו עצב מסוים נפגע; חומרת הנזק; תקינות החיבור בין העצב לשריר. 

מתי רופא עשוי להפנות לבדיקת EMG?

רופא עשוי להפנות לבדיקת EMG כאשר עולה צורך רפואי לזהות את המקור להפרעות תחושתיות או מוטוריות, ובמצבים הבאים:

חולשת שרירים, נימול, כאב עצבי או ירידה בתחושה

תסמינים אלו מעידים לרוב על הפרעה בהולכה החשמלית בגוף, והבדיקה מסייעת לחשוף אם מקורם בנזק עצבי מקומי או בבעיה תפקודית רחבה יותר.

חשד לפגיעה בעצב, בשריר או בחיבור שבין העצב לשריר

הבדיקה מאפשרת לרופא לבצע אבחנה מבדלת מדויקת ולקבוע, אם הליקוי נמצא בעצב, בשריר או בחיבור ביניהם.

מתי הבדיקה נדרשת כחלק מבירור מחלת עצב-שריר?

הפנייה לבדיקה נעשית, כשעולה חשד למחלות נוירולוגיות כרוניות או גנטיות, כמו ניוון שרירים או מיאסטניה גרביס, כדי לאשר את האבחנה ולעקוב אחר קצב התקדמותן.

אילו מצבים רפואיים ניתן לברר באמצעות בדיקת  EMG?

בדיקת EMG משמשת ככלי מרכזי באבחון ובבירור של מגוון רחב של פתולוגיות ומחלות במערכת העצבים והשרירים:

נוירופתיה ופגיעה בעצבים היקפיים

נוירופתיה מתרחשת כאשר העצבים ההיקפיים, הממוקמים מחוץ למוח ולחוט השדרה, נפגעים. מצב זה גורם לעיתים קרובות לחולשה, לנימול ולכאב, בדרך כלל בידיים וברגליים. היא גם יכולה להשפיע על אזורים וגוף נוספים ותפקודיהם, כולל עיכול והשתנה.

תסמונת התעלה הקרפלית ופגיעות עצב ממוקדות

תסמונת הנגרמת מלחץ על העצב המדיאני בתעלה הקרפלית, שבפרק כף היד. במצב זה, התסמינים יכולים לכלול נימול, עקצוץ וחולשה באצבעות וביד.

רדיקולופתיה ופגיעה בשורשי העצבים

התופעה המתרחשת, כשיש לחץ על העצב בנקודת היציאה מהעמוד השדרה או דלקת. התסמינים עשויים לכלול כאב, נימול ו/או חולשה באזורים שונים בצוואר, בגב, בזרועות, בידיים, בירכיים או ברגליים, בהתאם לחלק בעמוד השדרה המשפיע על האזור בגוף. 

מחלות שריר, מיופתיות וערכי CPK גבוהים

מיופתיה היא קבוצה של מחלות שריר הפוגעות ישירות בסיבי השריר וגורמות לחולשה, לכאבים ולדלדול שרירים. כשתאי השריר נפגעים או עוברים תהליך דלקתי, הם מפרישים לזרם הדם כמויות גדולות של האנזים קריאטין קינאז CPK. במצבים אלו, בדיקת EMG היא כלי אבחנתי קריטי: היא מאפשרת לרופאים לבחון את הפעילות החשמלית בתוך השריר הפגוע, לאשר שהמקור לבעיה ול- CPK  הגבוה, הוא אכן מחלת שריר ראשונית, ולא פגיעה עצבית, לסייע באפיון המדויק של סוג ההמיופתיה לצורך התאמת הטיפול המיטבי.

מיאסטניה גרביס והפרעות בחיבור עצב-שריר

מיאסטניה גרביס היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את נקודות החיבור בין העצבים לשרירים, באופן שמוביל לחולשת שרירים המשתנה בעצימותה. המחלה פוגעת בשרירי השלד, ובאה לידי ביטוי בעיקר בשרירי העיניים, בשרירי הפנים והצוואר וכן בשרירי הגפיים.

איך מתבצעת בדיקת EMG בפועל?

הבדיקה מתבצעת בשני שלבים:

שלב בדיקת ההולכה העצבית (NCT)

הרופא מדביק אלקטרודות שטוחות על פני העור של המטופל, ששוכב על מיטת הבדיקה. האלקטרודות מודבקות לאורך מסלול העצבים הנבדקים. לאחר מכן, מועבר גירוי חשמלי קל וקצרצר כדי לעורר את העצב. כשהאות החשמלי נע לאורך סיבי העצב, האלקטרודות קולטות אותו ומתעדות במדויק את עוצמתו ואת מהירות תנועתו.  אם העצב פגוע, האות החשמלי יעבור בצורה איטית וחלשה מהרגיל. באמצעות גירוי העצב במספר נקודות שונות לאורך הגפה, הרופא יכול "למפות" את המסלול ולסמן את המיקום המדויק של החסימה או הפגיעה העצבית.

שלב האלקטרומיוגרפיה (EMG)

בשלב זה, הרופא בוחן את הפעילות החשמלית הפנימית של השריר עצמו. לשם כך, נעזרים במחט דקה ועדינה מאוד, המשמשת כאלקטרודה קולטת. המחט מוחדרת ישירות אל השריר הנבדק. הרופא בודק את פעילות השריר בזמן מנוחה. ברקמת שריר תקינה אין פעילות חשמלית בשריר. נוכחות של אותות חשמליים במנוחה עלולה להעיד על פגיעה בשריר או בעצב המוליך אליו. הרופא יבדוק את השריר גם במאמץ, יבקש לכווץ את השריר בהדרגה וימדוד את עוצמת האותות החשמליים ודפוס פעילותם. 

מה ההבדל בין תחושת אי נוחות לבין כאב במהלך הבדיקה?

בבדיקת ההולכה העצבית,  התחושה דומה לזרם של חשמל סטטי. כל פולס חשמלי נמשך חלקיק שנייה בלבד, והתחושה נפסקת ברגע שהזרם נעצר.
בבדיקת EMG מדובר בדקירה קלה. כשהמחט כבר בפנים והשריר נח, לרוב לא מרגישים דבר, אך בזמן שתתבקשו לכווץ את השריר לפי הנחיות הרופא, ייתכן שתחושו לחץ או כאב עמום וקל.

בדיקת EMG של סיב בודד - מתי יש צורך בבדיקה מתקדמת יותר?

בדיקת EMG של סיב בודד היא בדיקה רגישה במיוחד של בדיקת ה - EMG הסטנדרטית. הצורך בבדיקה זו עולה, כשבדיקות ה – EMG הסטנדרטיות אינן מספקות מענה חד-משמעי. הרופאים יפנו לבדיקה זו בעיקר במקרים שבהם קיים חשד למחלת מיאסטניה גרביס או להפרעות אחרות בחיבור בין העצב והשריר, אך בדיקות ההולכה והמחט הרגילות חזרו תקינות לגמרי. הבדיקה מאפשרת להגיע אל מעבר לרקמת השריר הכללית ולזהות חריגות זעירות ברמת הסיב הבודד. 

מה בודקים בבדיקת סיב בודד (Single Fiber EMG)?

הבדיקה מיועדת לבחון, עד כמה האות המוטורי מועבר לשריר בנקודת המפגש, שבה העצבים מחייבים את השרירים להתכווץ.   

למה הבדיקה חשובה כאשר קיים חשד למיאסטניה גרביס?

חשיבותה של בדיקת סיב בודד בחשד למיאסטניה גרביס נובעת מרמת הרגישות הגבוהה שלה. רגישות זו, מאפשרת לאתר את המחלה כבר בשלביה הראשוניים, גם כאשר בדיקות נוגדנים ובדיקתEMG  סטנדרטית מראים תוצאות תקינות.

איך מתכוננים לבדיקת EMG ?

ההכנה לקראת בדיקת  EMG היא פשוטה, אך יש לה חשיבות רבה לשמירה על בטיחותכם ולהבטחת דיוק התוצאות.

מה כדאי להביא לבדיקה?

מומלץ ללבוש או להביא איתכם בגדים נוחים ומשוחררים שניתן להפשיל בקלות, מכיוון שהרופא יצטרך גישה ישירה לעור ולשרירים בידיים או ברגליים.

תרופות, מחלות רקע ומידע רפואי שחשוב לעדכן מראש

לפני תחילת הבדיקה, חובה לעדכן את הרופא המטפל או את הרופא המבצע את הבדיקה לגבי נטילת תרופות לדילול דם, מכיוון שהן עלולות להגביר את הסיכון לדימום קל בשלב החדרת המחט; יש לעדכן, אם מושתל בגופכם קוצב לב, דפיברילטור או כל מכשיר אחר, כדי שהבדיקה תבוצע תחת הנחיות הבטיחות הנדרשות.

מה כדאי להימנע ממנו ביום הבדיקה?

ביום הבדיקה, הימנעו ממריחת העור קרם גוף, שמן או בושם. חומרים אלו מייצרים שכבת חציצה על העור שעלולה לפגוע בהיצמדות האלקטרודות ולשבש את דיוק המדידה החשמלית;  במקרים מסוימים, הרופא עשוי להנחות אתכם להימנע מעישון סיגריות או משתיית משקאות המכילים קפאין כשעתיים עד שלוש שעות לפני הבדיקה, מכיוון שחומרים מעוררים אלו עלולים להשפיע על הפעילות העצבית והשרירית במהלך הבדיקה.

פענוח תוצאות בדיקת EMG - מה אפשר להבין מהתשובה?

פענוח נכון של בדיקת  EMG, הוא השלב המכריע המתרגם את המדדים החשמליים לכדי תוכנית טיפולית ברורה ואישית עבור המטופל.

מתי תוצאה תקינה אינה בהכרח סוף הבירור?

חשוב להבין שתוצאה תקינה אינה אומרת שהתסמינים של המטופל אינם קיימים או שאין להם בסיס פיזיולוגי.  לעיתים, הבדיקה אינה מספקת תמונה מלאה. מצבים רפואיים מסוימים עשויים שלא להציג חריגות ב EMG -, במיוחד בשלביהם המוקדמים או כשמדובר בתסמינים המופיעים לסירוגין. במקרים אלו, תוצאה תקינה אינה בהכרח סוף הבירור, אלא שלב נוסף המאפשר לרופא לשקול מחדש את התמונה הקלינית הכוללת ולהמשיך בחיפוש אחר האבחנה המדויקת.

כיצד הרופא מחבר בין תוצאות הבדיקה לתסמינים של המטופל?

פענוח מדויק של בדיקת  EMG כולל תמיד הצלבה של אותם מדדים חשמליים עם הרקע הרפואי, ממצאי הבדיקה הגופנית ובדיקות הדמיה, כמו MRI  או אולטרסאונד פרטי, במידה והתבצעו. 

למה חשוב שהפענוח יתבצע על ידי רופא מנוסה בתחום עצב-שריר?

פגיעות רבות במערכת העצבים והשרירים מראות דפוסים חשמליים דומים מאוד, ורק עין מקצועית ומיומנת מסוגלת להבחין בין חריגות שמקורן בשורש העצב בעמוד השדרה לבין מחלה של השריר עצמו או פגיעה בעצב היקפי. בנוסף, אותות ה - EMG  רגישים מאוד לגורמים סביבתיים כמו טמפרטורת הגוף או מיקום האלקטרודה, מומחה בתחום יודע לשקלל משתנים אלו ולקחת אותם בחשבון בזמן הפענוח. בסופו של דבר, רק מומחה בתחום עצב-שריר יודע לתרגם את הגרפים והמדדים לכדי תובנות קליניות מעשיות ולהמליץ על המשך טיפול.

האם בדיקת EMG מסוכנת ומה מרגישים אחריה?

בדיקת EMG נחשבת להליך בטוח. עם זאת קיים סיכון מזערי לדימום במקום שבו מוחדרת המחט או פגיעה זמנית בעצב.

תופעות אפשריות לאחר הבדיקה

לאחר הבדיקה, לעיתים תורגש אי נוחות קלה באזורים שנבדקו, רגישות וכאב עמום בשרירים, סימני דקירה או הופעת שטפי דם קטנים באזורי החדרת המחט.

מתי כדאי לפנות לרופא לאחר הבדיקה?

יש לפנות לרופא לאחר הבדיקה, אם מופיעים סימני זיהום מקומי, דימום מוגבר, החמרה בכאב או נפיחות במקומות שבהם הוחדרה המחט, נזק עצבי.

איך לבחור היכן לבצע בדיקת EMG ?

מומלץ לבחור במרכז רפואי או במכון, המצויד במכשור מתקדם ומעסיק רופאים מומחים המבצעים את הבדיקה באופן קבוע.

חשיבות הניסיון של הרופא המבצע

ניסיונו של הרופא המבצע את הבדיקה הוא משמעותי לזיהוי מדויק של האותות החשמליים, להתאמת מיקום האלקטרודות בזמן אמת בהתאם לממצאים שעולים במהלך הבדיקה, ולהבטחת פענוח נכון ומדויק של התוצאות.

בדיקה טכנית לעומת בירור נוירולוגי מקיף

בדיקה טכנית מספקת את נתוני הבדיקה, ואילו בירור נוירולוגי מקיף משלב את פענוח הבדיקה עם ההיסטוריה הרפואית של המטופל והבדיקה הגופנית.

מתי כדאי לפנות למומחה למחלות עצב-שריר?

מומלץ לפנות למומחה בתחום, כשהבדיקה הרגילה חזרה תקינה אך הסבל נמשך או כאשר עולה חשד למחלות ייחודיות כמו מיאסטניה גרביס.