הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים היא הפרעה נוירו-התפתחותית, הכוללת שילוב של בעיות מתמשכות, המתחילות בילדות המוקדמת. התסמינים מתחילים לפני גיל 12 וכוללים חוסר נוחות, קושי בקשב ואובדן דברים. במקרים מסוימים, לא ניתן לזהות ADHD בילדות, והתסמינים מופיעים רק בבגרות, לרבות היפראקטיביות, חוסר שקט וקושי בריכוז.
הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים יכולה להוביל למערכות יחסים לא יציבות, לביצועים ירודים בעבודה או בלימודים, להערכה עצמית נמוכה ובעיות אחרות.
טיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים כולל תרופות, ייעוץ פסיכולוגי (פסיכותרפיה) וטיפול בכל מצב בריאותי נפשי המופיע יחד עם הפרעת קשב וריכוז .
תסמינים של הפרעת קשב וריכוז
התסמינים של הפרעת קשב וריכוז בקרב מבוגרים עשויים לכלול:
- חוסר קשב - קושי להתרכז, קושי להישאר ממוקדים במשימה ולהשלים אותה מתחילתה ועד סופה, קושי בארגון ובשמירה על סדר, קושי בניהול זמן, בעיה בריבוי משימות, תכנון לקוי.
- היפראקטיביות - פעילות מוגזמת או חוסר שקט, קושי לשבת בשקט, עודף אנרגיה, ורבליות יתר.
- אימפולסיביות - פעולה ללא מחשבה או קושי בשליטה עצמית, סבילות נמוכה לתסכול, מזג חם, תנודות במצבי הרוח.
בהתבסס על התסמינים, ניתן לאבחן אדם עם אחד משלושה סוגים של הפרעת קשב וריכוז: חוסר קשב, היפראקטיבי-אימפולסיבי, או משולב.
הרפואה עושה שימוש גם במונחים קל, בינוני וחמור כדי לתאר עד כמה התסמינים משפיעים על חיי היומיום של המבוגר הסובל מהפרעת קשב וריכוז.
הפרעת קשב וריכוז פוגעת בחיי היומיום של המבוגר הסובל מההפרעה, הבאה לידי ביטוי בדחיינות, בכישורי למידה ירודים, בבעיות בעבודה או במערכות יחסים מתוחות. הם עשויים למצוא אתגר להישאר מאורגנים, לדבוק בעבודה, לעמוד בפגישות, לבצע משימות יומיומיות או להשלים פרויקטים גדולים.
אבחון הפרעת קשב וריכוז בקרב מבוגרים
הפרעת קשב וריכוז יכולה להיות מאובחנת בילדות או בבגרות. ההבדל העיקרי באבחון הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים לבין אבחון במבוגרים, הוא מספר התסמינים.
מבוגרים או מתבגרים מעל גיל 16 חייבים להראות חמישה (במקום שישה) תסמינים של חוסר קשב או היפראקטיביות ואימפולסיביות, בהתאם לקריטריונים של DSM-5-TR (המדריך האבחוני והסטטיסטי למחלות נפש של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית בנושא בריאות הנפש ומצבים הקשורים למוח).
האבחון מסתמך במידה רבה גם על דיווחים קודמים על התנהגות. רופא משפחה או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש עשויים לבקש לדבר עם אנשים שמכירים היטב את המבוגר הסובל מההפרעה, כמו בני משפחה וחברים, כדי ללמוד על ההתנהגות במצבים שונים ובמהלך הילדות, וכן להסתמך על דוחות בית ספר או על תיעוד ילדות אחר.
בנוסף, יתקיימו ראיונות קליניים, שאלונים, מבחנים פסיכולוגיים ותהליכי אבחון מתקדמים. לעיתים נעזרים גם בכלי דימות רפואיים כמו אולטרסאונד פרטי או MRI פרטי לצורך שלילת מצבים רפואיים אחרים שיכולים להשפיע על הריכוז והתפקוד.
מה הם הגורמים להפרעת קשב וריכוז?
הסיבה המדויקת להפרעת קשב וריכוז אינה ברורה, אך ייתכנו גורמים שעשויים להיות מעורבים בהתפתחות הפרעת קשב וריכוז:
- גנטיקה - הפרעת קשב וריכוז יכולה להתרחש במשפחות, קרובי משפחה, כמו הורה או אח, עם הפרעת קשב וריכוז או הפרעה נפשית אחרת. ייתכן גם, שהילד נולד עם שינויים גנטיים מסוימים, הגורמים להבדלים
- בהתפתחות המוח שלו סביבה - גורמים סביבתיים מסוימים עשויים גם הם להגביר את הסיכון, כגון חשיפה לעופרת בילדות, משקל לידה נמוך, לידה מוקדמת. בעיות במהלך ההתפתחות - בעיות במערכת העצבים המרכזית ברגעים מרכזיים בהתפתחות עשויות להיות אחד הגורמים להפרעה.
טיפול למבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז
טיפול בהפרעת קשב וריכוז יכול להפחית תסמינים ולשפר את התפקוד. הטיפולים הנפוצים בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים משלבים בדרך כלל כמה שיטות, מכיוון שההפרעה משפיעה על תחומים רבים בחיים. הטיפול המומלץ והיעיל ביותר הוא לרוב שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי/התנהגותי.
טיפול תרופתי נחשב ליעיל ביותר בהפחתת התסמינים המרכזיים של ההפרעה. התרופות משפיעות על מוליכים עצביים במוח, ומסייעות בשיפור הקשב, הריכוז, השליטה העצמית ובהפחתת האימפולסיביות.
התאמת הטיפול התרופתי נעשית על ידי רופא מוסמך (פסיכיאטר או נוירולוג) ומחייבת מעקב צמוד עד למציאת המינון האופטימלי.
טיפול פסיכולוגי, ובמיוחד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) , אינו פותר את הבעיה הנוירולוגית, אך הוא מסייע למטופל לרכוש כלים להתמודדות עם הקשיים היומיומיים שנובעים מההפרעה. טיפול זה יכול לסייע גם בהתמודדות עם קשיים נלווים כמו דיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך. הטיפול יכול לסייע ברכישת מיומנויות וכלים, בניהול זמן ובארגון, בפיתוח אסטרטגיות לשליטה בכעסים ובתסכול, בשינוי דפוסי חשיבה שהתפתחו לאורך השנים.
חלק מהמבוגרים עשויים למצוא תמיכה ממאמן אישי או ממאמן ADHD שיכול ללמד אותם מיומנויות של תפקודים ניהוליים כדי לשפר את התפקוד היומיומי. אחרים מנסים שינויים באורח החיים, כמו הוספת פעילות גופנית רבה יותר ללוח הזמנים היומי שלהם.
הפרעת קשב וריכוז לא נעלמת, אך טיפול יכול לעזור לנהל את התסמינים.
