פגיעות ברצועות הברך הן מהפגיעות השכיחות ביותר, והן נוטות להיות כואבות, עלולות להגביל את התנועה ולעיתים אף לשבש את שגרת החיים. טווח הפגיעה הוא רחב במיוחד ונע מנקעים קלים ומתיחות, ועד לקרעים חמורים המחלישים את יציבות המפרק כולו אבחון נכון ומדויק בשלב מוקדם, הוא תנאי הכרחי לשיקום מלא.
מה הן רצועות הברך ומה חשיבותן?
רצועות הברך הן רקמות קשות וגמישות המחברות בין עצם הירך לעצם השוק, והן אלה המסייעות לייצב את מפרק הברך.
קיימות ארבע רצועות עיקריות בברך, הממוקמות בכיוונים שונים:
- רצועה צולבת קדמית (ACL) - נמצאת במרכז הברך ומחברת את עצם הירך לעצם השוק. מסייעת בתנועות סיבוביות ובתנועה קדימה של עצם השוק.
- רצועה צולבת אחורית (PCL) - ממוקמת במרכז האחורי של הברך ומחברת גם כן את עצם הירך לעצם השוק ואחראית לתנועות האחוריות של השוק.
- רצועה צדדית לטרלית (LCL) - רצועה הנמצאת בצד החיצוני של הברך ומחברת את עצם הירך לעצם רגל תחתונה קטנה הנקראת פיבולה. מונעת מהברך לקרוס הצידה.
- רצועה צדדית מדיאלית (MCL) - מחברת את עצם הירך לעצם השוק בחלק הפנימי של הברך. מונעת מהברך לקרוס פנימה.
מה הם הגורמים הנפוצים לפגיעה ברצועות הברך?
פציעות ברצועות הברך יכולות להיגרם מגורמים שונים, ביניהם:
- פעילויות ספורט - כמו כדורגל, כדורסל וסקי.
- תאונות - לרבות תאונות דרכים, נפילות וטראומות אחרות.
- סיבוב פתאומי וחזק של הברך, מאמץ יתר שגורם לעומס מופרז על הברך.
תסמינים של פגיעה ברצועות הברך
בין התסמינים הנפוצים:
- כאב ורגישות סביב הברך
- נפיחות
- תחושת חוסר יציבות
- טווח תנועה מוגבל
- ייתכן קושי בכיפוף הברך או ביישורה
- הרגשה של פקיעה בתוך הרגל
- חבורות עלולות להיווצר בימים שלאחר הפציעה.
איך מאבחנים פגיעות ברצועות הברך
האבחון יכלול בדיקה מקיפה של אורטופד ברך ובדיקות הדמיה אבחנתית.
בדיקת רופא – הרופא יתחיל בהערכה יסודית. תהליך זה כולל תשאול אודות ההיסטוריה הרפואית של המטופל, נסיבות הפציעה, פציעות קודמות ורמת הכאב שחווה המטופל.
לאחר מכן יבצע הרופא בדיקה גופנית, הכוללת בדיקה ויזואלית של האזור הפגוע לבדיקת נפיחות, חבורות או עיוות. המישוש מסייע לזהות נקודות רגישות ספציפיות.
כן יבצע הרופא בדיקות ספציפיות, שנועדות להעריך את יציבות הברך וטווח התנועה של המפרק. הבדיקות כוללות בדיקת מאמץ, במסגרתה מפעילים כוח מבוקר על הברך, לבחינת תנועות חריגות ; בדיקת לחמן, להערכת שלמות ה-ACL, כשיש חשש לקרע. הבדיקה כוללת כיפוף הברך והפעלת כוח קדמי על השוקה. במהלך הבדיקה מופעל כוח חזק למשיכת עצם השוק קדימה, כך שנבדק טווח התנועה קדימה של עצם השוק ואיכות עצירת התנועה.
ACL תקין, ימנע תזוזה מופרזת קדימה של השוקה, ועצירה פתאומית הידועה כ"קצה מוצק". ההתנגדות החזקה הזו מצביעה על כך שהרצועה שלמה ותקינה . לעומת זה, מבחן לחמן (Lachman test) חיובי מעיד בסבירות גבוהה על קרע ב - ACL בברך.
במצב זה הבדיקה מזהה חוסר יציבות קדמית כשהשוק נעה קדימה יתר על המידה ביחס לירך, ללא "נקודת עצירה" מוצקה; בדיקת הזזה לציר (ACL), בדיקה המעריכה את תפקוד ה-ACL על ידי הערכת סיבוב השוקה; בדיקת מגירה (PCL), להערכת שלמות ה-PCL על ידי הערכת תנועת השוקה האחורית; בדיקות מאמץ ולגוס ווארוס (MCL ו-LCL), בדיקות מאמץ של ולגוס בוחנות את ה-MCL, בעוד בדיקות מאמץ וארוס בוחנות את ה-LCL. בדיקות אלו כוללות הפעלת כוח צידי על הברך להערכת שלמות הרצועות.
בדיקות הדמיה – הרופא עשוי להפנות את המטופל לצילומי רנטגן, למרות שצילומי רנטגן אינם מראים רקמות רכות, לרבות רצועות, אך הבדיקה תתבצע כדי לשלול שברים בעצמות או פגיעות אחרות בעצם שעשויות ללוות קרע ברצועה
הדמיית תהודה מגנטית MRI היא שיטת ההדמיה היעילה ביותר לפציעות ברקמות רכות כמו קרעים ברצועות. MRI מתבסס על שימוש בשדה מגנטי חזק ובגלי רדיו כדי ליצור תמונות מפורטות של רצועות, גידים וסחוס, המאפשרות לרופא לראות את היקף הקרע וחומרתו. במקרים שבהם יש צורך לזרז את הבירור ולקבל תשובה מדויקת בהקדם, ניתן לשקול ביצוע MRI פרטי.
אפשרות נוספת שעשויה לסייע במקרים מסוימים היא אולטרסאונד פרטי. אולטרסאונד מתבסס על שימוש בגלי קול המספקים תמונה של רקמות רכות, ויכול לסייע בהערכת פציעות ברצועות. אולטרסאונד דינמי יכול להראות תנועה בזמן אמת וחוסר יציבות, ולעיתים מסייע באבחון פתולוגיות מסוימות של הרצועות.
חשיבות האבחנה המדויקת
זיהוי מדויק של הרצועה הפגועה והיקף הקרע, יאפשרו התאמת תוכנית טיפול להחלמה מיטבית ולחזרה מוצלחת לפעילויות היומיומיות.
יתרה מכך, אבחון נכון מסייע במניעת סיבוכים פוטנציאליים לטווח ארוך, כמו חוסר יציבות כרונית, כאב מתמשך או התפתחות דלקת במפרק הפגוע.
מהו הטיפול ברצועה פגועה בברך?
הטיפול תלוי בחומרת הפגיעה ובהיקפה. פגיעות קלות , לרוב יחלימו מעצמן . ניתן להקל על פגיעות קלות באמצעות מנוחה, קירור מקום הפגיעה באמצעות שקית קרח, חבישת הברך בתחבושת אלסטית, הנחת הרגל על משטח מוגבה.
במקרים מסוימים הרופא ימליץ על שימוש בסד, שיתמוך בפרק הברך. בפגיעות חמורות יותר, הרופא יפנה לטיפולי פיזיותרפיה לחיזוק המפרק ולתמיכה בו.
אם המטופל סובל מכאבים, הרופא ירשום תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות. פציעות חמורות יותר, כמו קרעים מלאים ב-ACL, ידרשו ניתוח.
